יום חמישי, 26 באוגוסט 2010

שלום כיתה א


מבחינת בית הספר, את ההתרגשות הגדולה הם סיפקו שנה שעברה בגן חובה, כשהילדים התחילו את שנתם הראשונה בבית הספר. מבחינתנו - כיתה א'!!! צריך לומר משהו בנוסף?! התרגשות גדולה שהצלחנו להעביר אפילו למיה.

אז דרמות גדולות לא סופקו, כי כאמור בית הספר באדישות כללית אבל אנחנו התרגשנו, מחינו דמעה או שתיים (טוב נו, רק אני ויותר משתיים) ושמחנו עם מיה ביום המיוחד הזה





ההורים הגאים (והמתרגשים) -

ולמי שהתגעגע לרבי ציפי


יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

פניני יעל

פנינה טכנולוגית
אמא: וואו, אני חייבת לצלם תמונה של המקום הזה לסבתא דבורה
יעלי: אבל איך היא תראה את התמונה?
אמא: אני אשים לה אותה בפייסבוק
יעלי: אה.

בפעם השלישית שהמוצץ של יעלי נפל במסע הארוך מסיאטל הביתה, כשדני שוב עצר את האוטו להביא לה את המוצץ...
אבא: יעלי, זו פעם אחרונה שאת עושה לי את זה. זה ממש לא בסדר!
מיה (בטון חינוכי אך גוער): אוף, יעלי...
אמא: היא לא עשתה את זה בכוונה, מיה...
יעלי: כן, ואני לא עשיתי את זה לכם, אני עשיתי את זה לעצמי...

ופנינה ליודעי ח"ן בלבד
אמא (בשירה): "לילה לילה מסתכלת הלבנה בפרחים אשר הנצו בגינה..."
יעלי (בחיוך): זה השיר על המוצצי הלבנה



יום חמישי, 12 באוגוסט 2010

המון רצון טוב

לטובת מי שלא יודע Goodwill זו חברה שבמגוון פעילויות שונות תורמת לקהילה. בין היתר יש את רשת חנויות Goodwill שהן חנויות יד שניה (ושלישית ויותר), שאפשר פשוט למצוא בהן הכל ובזול - תלוי במזל. יש ימים שהכל זבלה ויש ימים שאפשר למצוא שם מציאות אמיתיות.
כנצר למשפחת אלחנתי (וליתר דיוק, נצר לאמא שלי) אני נוהגת לפקוד את החנוית האלו אחת לכמה זמן בעיקר בגלל הסקרנות, תמיד מלאת תקווה למצוא משהו שווה ממש אבל בדרך כלל יוצאת בידיים ריקות.
לכן, כשראיתי את השלט מאיר העיניים Goodwill Outlet, דבר ראשון צחקתי. כאילו, באמת, כמה נמון אפשר לרדת (במחיר)? כמה בזול אפשר למכור דברים? הנקודה, כמו גם הידיעה שאמא שלי תהרוג אותי אם אני לא אבדוק, דרשה בירור מעמיק.

אז היום העמסתי את צאצאי (כן, לימודי צרכנות על כל גווניה הם חלק מתוכניות ההעשרה שלהם לקיץ) על הדוס-מוביל ויצאנו לדרך.


תשמעו... אין לתאר. באמת. מה עושה את המקום הזה outlet? המחיר הוא לפי משקל. הכל - בגדים, נעליים, ספרים, כלי מטבח, צעצועים. הכל על המשקל. במחירים כמובן מגוחכים. אבל מה, כנראה בגלל שזה outlet, בניגוד לחנויות הרגילות שהן מאוד מסודרות ונעימות ונקיות - פה היה די מבולגן, לא נעים ומצחין.

מחירון לדוגמא:
נבירה המונית

וכן, תאמינו או לא, אפשר לקנות gift cards

פרשנו בשיא, לא לפני שאיתרתי במעמקי ערימת צעצועים נדנדה, בדיוק כזו שאני מחפשת כבר המון זמן לתלות לילדים בחצר שלנו בברקלי. המחיר לצעצועים הוא $0.49 לפאונד, והנדנדה המדוברת שקלה 3.4 פאונד ומכאן שהיא עלתה לי את המחיר המטורף של $1.67 (מחיר מלא בטרגט $25). מגניב, לא?!

יום שני, 9 באוגוסט 2010

עוברים דירה

שוב עברנו דירה. ועכשיו בגלל הצפה פושעת בשירותים (מים נקיים, לטובת המתעניינים) שארכה 3 שעות יותר מדי, חלחלה 3 קומות למטה והותירה את חצי הדירה שלנו ספוגת מים במשך 3 ימים. אז עברנו.
באותו הקומפלקס, בבניין ליד, מקומה 20 לקומה 11.
בעיני - יותר נחמד. וגם, כך גילינו אתמול, יש לנו שכנים מלמטה שיכולים להרוות את היובש בארץ...

כמה תמונות שצולמו לפני שהבית התמלא בילדים וצעצועים...





יום שישי, 6 באוגוסט 2010

גן החיות בסיאטל - נסיון שני

בגן החיות בסיאטל ביקרנו כבר פעם אחת אבל ממש לא מיצינו. גם היה קריר מדי והחיות החכמות התחבאו כל אחת במחילה/מאורה/מערה שלה וגם הגן פשוט ע-נ-ק.

אז השבוע הלכנו שוב. השמש הפעם האירה לנו פנים וחיממה אותנו היטב היטב וזכינו לראות הרבה יותר חיות במצב צבירה פעיל מאשר בפעם שעברה. חוץ מזה, כמו ברוב המקומות כאן יש תשומת לב מיוחדת לילדים ולמשפחותיהם כך שיש אזורים שלמים שהם לימודיים במסווה של משחק ופשוט תענוג להעביר ימים שלמים בגן.

(למי שמצפה לפוסט נשיונל ג'יאוגרפיק צפויה אכזבה. החיות היחידות שצילמתי הן שלי הפרטיות...)

אורי הכי התלהב דווקא מהאיזור של חיות המשק. כמו שאמרה שם איזו אמא אחת - "לוקחים אותם לראות חיות אקזוטיות מכל העולם ובסוף הם רק רוצים את הפרות והתרנגולות...". מה שנכון.


שומר על שקט כדי לא להעיר את העיזות (במלעיל כמובן)
משקיפים על הפרות

נגרר בעל כורחו מאיזור חיות המשק...



והפיקניק ההכרחי (עלי לציין בסיפוק שאני ממש משתפרת בפיקניקים. שניצלים, צ'יפסים ותירס. לא רע, נכון?)

גילוי נאות – בגלל המלצה טובה של קרן שיושמה לפני שנה, אנחנו נכנסים בחינם. אחרת כנראה שהיינו מעירים את החיות כבר בפעם הראשונה ועושים יום לימודים ארוך כדי לראות את הכל בפעם אחת...

אגם הקצ'קס*

(נכון ש"אגם הקצ'קסיות" נשמע כמו שיר של הג'ינג'יות? או לפחות נושאי המגבעת?)

זו היתה אמורה להיות טבילת האש הראשונה של משפחת רז בטיול טבע אמיתי (כזה המכונה Hike). שיהיה ברור - לא שאנחנו כאלו מיטיבי לכת אבל יצא לנו כבר לא מעט לטייל עם הילדים - אחד על הגב, אחת בדילוגים ואחת בקיטורים - ומי כמונו יודע שמדובר במיומנות נרכשת. אז ניסינו וגם הצלחנו למצוא טיול שיהיה גריאטרי במידה הראויה ויאפשר לנו מספיק מקומות לפיקניקים בדרך, כי זה הרי מה שחשוב - lake kachess (ומאחר ומדובר בטיול משפחות, ועוד לא סתם משפחות - משפחות שלי ושל קרן, זכה המקום לשם הראוי אגם קצ'קס ומכאן הכותרת).
הדרך לאגם היתה יפיפיה - ירוק ירוק ירוק ועוד גוון אחד של ירוק, הרים גבוהים מלאים במעליות מרמזות טוב לקראת החורף, אגמים צלולים מדי פעם... מה רע? גם האגם שלנו התגלה כפנינה די רצינית - אולי לא משהו יוצא דופן למקומיים - אבל בשבילנו, שמזמזמים ברגש שירי הלל לימתנו האחת והיחידה , האגם הזה היה משהו משהו.
הטיול לעומת זאת לא היה מדהים, כנראה בגלל שלא ממש מצאנו את תחילת המסלול במשך יותר מדי זמן, אבל נהננו מהחברה, הנופים והשלווה.

פיקניק פתיחה
משפחת רז ב good times



כשהתייאשנו מלמצוא את המסלול החלטנו פשוט לרבוץ במים. אבל עד שאנחנו התרצינו, השמש כבר פרשה וכך יצא שהרביצה היתה בעיקר על שפת האגם אם כי קרי המזג וחמי הדם העזו גם להיכנס פנימה




אורי מדגים חיילות למופת וישן בעמידה בתוך מנשא הגב
קרן והגגל


אה, כן - יש לנו ענף ספורט בהתהוות והוא נקרא "פנטוז למרחקים ארוכים". במסגרתו כבר קנינו יאכטה משותפת וגם בחרנו RV לרכישה אישית (ראו תמונה, לא להמחשה בלבד). עכשיו רק צריך למצוא שם ליאכטה...

פיקניק מספר 2 - Cheesecake Factory. מיה בתמונה לא מחמיאה אך משקפת הרבה רגשות מעל הר עוגת שוקולד
אורי מתחרפן בדרך חזרה הביתה


* דיוקן עצמי - הקצ'קס שהעניקו לאגם את שמו