יש דברים שעד שאתה לא רואה אותם בעיניים שלך אתה פשוט לא מאמין. האמת - יש די הרבה דברים כאלו.אחד מהם, ללא ספק, הוא יום שישי השחור (Black Friday). מדובר ביום שישי שאחרי חג ההודיה (שתמיד קורה ביום חמישי האחרון בנובמבר. זה סדר זה! לא מתחילים להשתגע עם חגים שנופלים בימים מוזרים רק בגלל שהם קבועים בתאריך העברי. סוף לרולטה השנתית, ולתהיה הנצחית האם יהיו סופי שבוע ארוכים השנה או לא). יום שהוא יריית הפתיחה לקניות חג המולד. Black Friday מתחיל למעשה לפנות בוקר של יום שישי (5 בבוקר ליתר דיוק) שעה שהחנויות (וגם המכירות המקוונות) נפתחות ועשרות מבצעים שווים ביותר יוצאים לדרך.
מה זה מבצעים שווים ביותר? תלוי את מי שואלים כמובן אבל מדובר בעיקר במוצרי חשמל -טלוויזיות זה הלהיט, מחשבים, מצלמות, כל מני אקססוריז של מחשבים ומצלמות ושאר כאלו, אבל גם בבגדים, כלי מטבח ובית, מכשירי חשמל קטנים לבית ועוד ועוד ועוד. קצת לפני יום השישי ההוא, מפרסמות החנויות את מודעות המבצעים שלהם כך שכל אחד יכול לדעת מה הוא מתכנן לקנות, איפה ובאיזה מחיר.
עד כאן השכלה כללית.
הזווית האישית שלנו מתחילה כבר לפני חודשיים בערך כשמורן ושגיא הסבירו לנו את חשיבותו של היום והדביקו אותנו בהתלהבות (לא היה קשה). וכך, בלי בעצם להצטרך שום דבר, התחלנו להתכונן ליום המיוחל.
התכנון היה להסתער על החנויות עם פתיחת הדלתות (ולא, לא עזר לכל מי שניסה להפחיד אותנו עם סיפורי האימים של שנה שעברה שאשכרה נהרג שומר בוול מארט מההמון המשולהב שדרס אותו למוות) ולקנות עד דלא ידע. כמו שנאמר - לא להשאיר לגויים.
החמ"ל נפתח בערב לפני בחלוקת משימות (אני סנדוויצים, מורן קפה) ובהכנה סופית של רשימת הקניות ווידוא שאנחנו יודעים איפה כל פריט נמצא בכל חנות.
וכך לפי התכנון, בשעה 4:45 (בבוקר!!!) התחלנו לחפש חניה במגרש של Target... בחיי. כמעט ולא היה מקום. טוב, זה לא ייאש אותנו וגם המראה הלא נורא בכלל של 20-30 איש שעומדים בכניסה לא ריפה את ידינו, עד שהבנו שאותם 20-30 איש הם תחילת התור (המאוד מסודר כמובן) של 200-300 איש שעמדו מאחוריהם. לא יאומן!!! נעמדנו בסוף התור כמו ילדים טובים (אף אחד לא רוצה לעמוד בדרכו של אף אחד בדרך לעוד פלזמה 50 אינץ' בשני שקל) וחיכינו. בשעה 5:00 פתחו את הדלתות ואנחנו שעטנו פנימה.
לזכותנו יאמר שההכנות הוכיחו את עצמם וכל חייל בכוח ידע בדיוק לאן הוא הולך (דני להארד דיסקים הניידים, שגיא לטוסטרים, מורן לשמיכות ואני לפיג'מות והצעצועים) וכך כ-30 דקות אח"כ כבר היינו בתור המטורף לקופות.
חברים, מה אומר ומה אגיד? אין כמו לגהץ $500 עוד לפני שעלה האור, קצת לפני 6 בבוקר.
התור (חלקי) בכניסה ל Target. היה גם קצת טפטוף מה שכמובן לא הפריע לאף אחד
בפנים
יוצאים החוצה עם העגלות
משם המשכנו לוול מארט ועל אף השעה המתקדמת, טירוף הטלוויזיות היה שם בעיצומו. גם שם לא התבטלנו ותרמנו את חלקנו בשיקום כלכלת ארה"ב תוך כדי דריסת נשים, זקנים וטף בדרך לסט פיירקסים נכסף. תענוג!
זה המראה שקידם את פנינו כשהגענו ל Wal Mart. דברים לשים אליהם לב:
1. החושך
2. כמות הטלוויזיות המועמסות
בתוך החנות. השעה קצת אחרי 6 בבוקר בחנות שבד"כ נפתחת ב 10
מעמיסים טלוויזיות. לא יאומן
מנסים לדחוס את הקניות כדי להמשיך לתחנה הבאה
הבגז' שלנו אחרי דחיסה רצינית
לא תמו נפלאותנו כאן. המשכנו ל Outlet, עצרנו במול וזינבנו שוב ב Target רק ליתר בטחון. בשעה 11:00 הגענו הביתה סופית (כמעט.דני עוד המשיך לקנות עוד קצת און-ליין) שמחים וטובי לב מלאי שקיות וחוויות.
בצעד נמהר וחסר אחריות דני מחק את כל התמונות מהמצלמה היום ולכן לא אוכל להעלות תיעוד מאוד מפורט (גם בוידאו) של כיבוש Target. תודה לאל על שגיא שצילם גם ברגעי הלחץ הגדולים כדי להוכיח את הטירוף.
