לפסח יש מין תכונה כזאת שהוא מגיע בטפטופים. המון תכנונים ורשימות (לפעמים גם קצת תככים ומזימות), אחר כך נקיונות ובמקביל לא מעט בישולים... הרבה מאוד הכנות כשהשיא הוא כמובן ליל הסדר, אבל זה ממש לא נגמר בזה.
וכאילו לא די לנו ב-10 מכות, השנה לראשונה בחיי אירחתי את ליל הסדר אצלי בבית (להלן המכה ה-11). ברור שלא הכל נפל עלי, אבל ההתרגשות היתה בעיצומה ובמיוחד רציתי להצליח בשחזור האוכל המיוחד מבית אבא (שמכינה בעיקר אמא, אבל ניחא).
התחלתי מהקל - פזי. פשטידת מנגולד (Chad במקומית) מ-ע-ו-ל-ה. אז זה לא נראה בדיוק כמו בארץ כי העלים טיפה אדמדמים אבל זה היה טעים!!!
המשימה הבאה בתור - פסטל (על הקובבס ויתרתי מפאת שנאתי העזה לריח של טיגון בבית). יעלי הסו-שף נרתמה לעזרה ואורי הלך בדרכי סבו ועשה QA עוד לפני האפיה...
בגזרת הנקיונות אנחנו קצת פחות מצטיינים ובכל זאת הראנו השתתפות פעילה והרבה כוונות טובות
ואז הגיע רגע האמת. התקלחנו, התלבשנו, התייפיפנו, התגנדרנו ויצאנו לבוק המקצועי שעשה לנו שגיא (צלם הבית וגם אורח של כבוד)
לאט לאט הגיעו האורחים הנכבדים, התיישבנו לשולחן, קראנו את ההגדה, שרנו שירים ונישנשנו נישנושים.
מורן ונעה בהפוגה
ענת ושאולי מתעמקים בכתובים
נעה שרה
ארבל דופק על השולחן מרוב התלהבות
קריאה בצוותא
תגובה 1:
נהדר , מרגש ומשמח שיש המשכיות ומסורות נשמרות - את המנגינה הזו..
הוסף רשומת תגובה