אין ארוחות חינם. בבית הספר של מיה לא מחלקים ארוחת צהריים לילדים. זאת אומרת, יש אפשרות לשלם כסף ולהכניס את הילד לתוכנית hot meal שזה בעצם אומר שהוא יקבל ארוחת צהריים חמה שמבושלת בבית הספר. אנחנו, שהפרוטה לא ממש מצויה בכיסנו עכשיו בחרנו לא להשתתף בתוכנית הזו מה שאומר שאני צריכה לדאוג למיה לאוכל כל יום. עכשיו, אם למישהו זה נשמע לא בעייתי במיוחד, תנו לי להרחיב לגבי ההגבלות. למשל – חייב להיות כשר, לא בשרי, שאפשר לארוז בתיק קטן (להלן lunch box ) ושמיה תסכים לאכול אותו. בנוסף – יש בגן של מיה ילד שאלרגי במיוחד לבוטנים ומוצרי בוטנים (וגם למנגו וביצים אם כבר מדברים על זה, אבל זה פחות חמור) ואסור באיסור חמור לשלוח שום דבר שיש בו בוטנים ו/או יוצר במפעל שיש בו חשד לבוטנים. אם אני שולחת משהו שיש בו ביצים למשל (ודרך אגב – בכל דבר יש ביצים!) אני חייבת לכתוב על הקופסא אזהרה לגננות שידעו להרחיק אותו מהאוכל של הילדה שלי (רעיון טוב בכל מקרה) וישגיחו שכולם שוטפים ידיים טוב אחרי האוכל.
Consumption Function. לכל מי שמתעדכן בפייסבוק שלנו ותהה על מה לעזעזאל אנחנו מדברים, הרי ההסבר. פעמיים בחודש ביום שישי מתרחש האירוע כשלמעשה מדובר במפגש סטודנטים באוניברסיטה, כל פעם בחסות אחד ה club -ים השונים שפועלים בקמפוס והתוכנית האומנותית משתנה בהתאם. זה ההסבר הרשמי (פחות או יותר). ההסבר האמיתי הוא שזה פשוט עוד דרך להיפגש, לשתות בירה חינם ולדבר על כלום בעיקר (גם לזה יש שם יפה –Networking).
אורי בדרכים. מאז שהבנות בבית הספר ובגן, אבא שלי ואני מחפשים שעשועים. עם רוב הקניות הגדולות של הבית כבר סיימנו ועכשיו זה הזמן לעשות כיף (שוב, מילים אחרות לקניות לא הכרחיות). אורי המקסים מתלווה אלינו לכל המסעות ומשתף פעולה לרוב מאוד יפה. הימים האלו מתחילים בדרך כלל בקפה (למרות שסוף סוף אני מצליחה לשתות קפה נורמלי בבית. לקח לי איזה 10 ימים להתרגל – למים או לקפה או לסוכרזית או אלוהים יודע למה), וכוללים בהמשך הרבה window shopping וכמובן ארוחת צהריים לתפארת.
סבא ואורי בקפה של הבוקר
מוזיאון הילדים Habitot. בשבת האחרונה היינו אמורות (אני והילדות. מי שהתגעגע לשמוע אותי אומרת "דני לומד" שירים את ידו!) ללכת עם עוד חברים לפארק Tilden לנשום קצת חיק טבע. אפילו קניתי איזה 2 קילו סלרי כדי להאכיל את החיות בחווה הקטנה שיש שם. בכל אופן, באמצע הלילה התעוררנו כולנו מרעשים ממש לא ברורים שהתגלו לנו אחרי האזנה קפדנית כרעמים. אכן... ממש כרעם ביום בהיר התחיל לרדת גשם ופתח לנו את סוף השבוע הרטוב הראשון שלנו פה. בכלל מזג האוויר כאן זה דבר ממש לא ברור שעוד לא הצלחתי למצוא בו חוקיות אבל זה לסיפור אחר. שיטוט קצר באינטרנט הוביל אותנו למוזיאון הילדים Habitot שנמצא ממש לא רחוק מהבית. לא גדול אבל מלא הפעלות לילדים (לעיתים נדמה היה לי שהמהות של המקום מבחינת ההורים הוא לתת לילדים לעשות בו דברים שאסור בבית...) ואפילו הצלחתי להיכנס חצי בחינם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה