יום שבת, 7 בנובמבר 2009

שבת בבוקר, יום יפה

לאור מבחני האמצע הממשמשים ובאים עלינו לטובה (?) בשבוע הבא, קיבלתי התראת "סוף שבוע לבד" כבר לפני כמה ימים. מודה ומתוודה שעל אף ההתראה שניתנה בזמן, לא הצלחתי לארגן לו"ז צפוף מראש, כזה שיאפשר לי לעבור את היומיים הארוכים האלו בשלום. וכך, בבוקר יום שבת, חיפשתי את החברים שלי... אחרי דין ודברים עם עצמי, החלטתי לצאת ל Tilden Park שכבר היינו בו אמנם (לא חוצפה שכולה אנחנו פה חודשיים וכבר אני ממחזרת מקומות? קצת. אבל יש לי נסיבות מקלות) אבל גם בפעם הראשונה היה ממש נחמד.
מדובר בפארק גדול למדי, ממש קרוב לבית, שיש בו המון טבע, הרבה אגמים קטנים, קרוסלת ענק (מה זה קשור?) ופינת חי די גדולה שלא היתה עושה רושם על חברי המושבניקים, אבל את הילדים שלי היא תמיד מלהיבה. אז לשם הלכנו. לא לפני שעצרנו בסופר לקנות סלרי וחסה (ההנחיות לגבי מה מותר להאכיל את החיות מאוד ברורות ועל אף שהתלבטתי קצת אם מישהו ישים לב שהבאנו כרוב ולא חסה, בסוף השתפנתי והלכתי לקנות לפי ההוראות. משוגעים האמריקאים האלו)

יעלי והסלרי

היה נחמד. לא מלהיב - נחמד.
המאורע היחיד שיזכר מהיום הזה (לפחות על ידי אורי) הוא שמיה דפקה כזאת צרחה מטורפת כשאיזו פרה תמימה ניסתה לאכול את הסלרי מהיד שלה - שהוא מיד התחיל לבכות ומאותו הרגע כל פעם שהתקרבנו לאיזור הפרות הוא פרץ בבכי. זהו. דפקה לו את החיה שהוא הכי אוהב.



אורי מנסה להתאושש מטראומת הפרה





דבר נוסף שקרה היום הוא שניתן כעת לומר באופן רשמי שאורי הולך!!! ואפילו הצלחתי לתפוס כמה צעדים במצלמה
קבלו את המלך -







ולרווחת כל הקוראים - סוף סוף בסוף היום הבנתי שהמצלמה לא דפוקה אלא העדשה מלוכלכת (דהההההה). עימכם הסליחה :-)

תגובה 1:

אהוד Ehud אמר/ה...

חמודי - שתלך תמיד בכף