מדובר בפארק גדול למדי, ממש קרוב לבית, שיש בו המון טבע, הרבה אגמים קטנים, קרוסלת ענק (מה זה קשור?) ופינת חי די גדולה שלא היתה עושה רושם על חברי המושבניקים, אבל את הילדים שלי היא תמיד מלהיבה. אז לשם הלכנו. לא לפני שעצרנו בסופר לקנות סלרי וחסה (ההנחיות לגבי מה מותר להאכיל את החיות מאוד ברורות ועל אף שהתלבטתי קצת אם מישהו ישים לב שהבאנו כרוב ולא חסה, בסוף השתפנתי והלכתי לקנות לפי ההוראות. משוגעים האמריקאים האלו)
יעלי והסלרי
היה נחמד. לא מלהיב - נחמד.
המאורע היחיד שיזכר מהיום הזה (לפחות על ידי אורי) הוא שמיה דפקה כזאת צרחה מטורפת כשאיזו פרה תמימה ניסתה לאכול את הסלרי מהיד שלה - שהוא מיד התחיל לבכות ומאותו הרגע כל פעם שהתקרבנו לאיזור הפרות הוא פרץ בבכי. זהו. דפקה לו את החיה שהוא הכי אוהב.
המאורע היחיד שיזכר מהיום הזה (לפחות על ידי אורי) הוא שמיה דפקה כזאת צרחה מטורפת כשאיזו פרה תמימה ניסתה לאכול את הסלרי מהיד שלה - שהוא מיד התחיל לבכות ומאותו הרגע כל פעם שהתקרבנו לאיזור הפרות הוא פרץ בבכי. זהו. דפקה לו את החיה שהוא הכי אוהב.
דבר נוסף שקרה היום הוא שניתן כעת לומר באופן רשמי שאורי הולך!!! ואפילו הצלחתי לתפוס כמה צעדים במצלמה
קבלו את המלך -
ולרווחת כל הקוראים - סוף סוף בסוף היום הבנתי שהמצלמה לא דפוקה אלא העדשה מלוכלכת (דהההההה). עימכם הסליחה :-)
תגובה 1:
חמודי - שתלך תמיד בכף
הוסף רשומת תגובה