עוד לא תמו כל פלאייך...

אצל מיה בבית הספר חגגו עצמאות במפגש הבוקר הקבוע - שרו "מודה אני" בלחן חגיגי במיוחד וילדי הגן עמדו בחולצות שהם הכינו בעצמם ושרו שירי עצמאות וגם את התקווה כמובן.

היה מאוד יפה אם כי לא ממש הרשים את יעלי ואורי שהחליטו להרעיש דווקא בתקווה (אולי גם הם, כמוני, מתגעגעים לרבי ציפי שנמצאת עם כיתות ח' בארץ הקודש)

(ותודה למירב על התמונות :-))

מיה מדגמנת את קולקצית יום העצמאות

מעניין לעניין באותו עניין, הלכנו (אני והילדים) אחה"צ לבית הכנסת "בית אל" כדי להשתתף בהפנינג המובטח של יום העצמאות. דווקא היה מושקע (ופלאפל ממש מעולה) אבל מי שהחליטו לעשות הפנינג אמיתי אלו דווקא הילדים הפרטיים שלי, וממש על חשבוני.

חזרנו עצבניים (אני), רעבים (מיה), עייפים (אורי) ומחושמלים סטטית (יעלי)