הבלוג הרשמי של משפחת בר. מכיל סיפורים קצרים ומשמעותיים (בעיקר לנו)
יום ראשון, 18 ביולי 2010
התגעגענו אז באנו
אחרי מפגש מרגש (וטעים) עם כוח החלוץ שלנו בניכר, הלוא הם איתי וקרן, הבנו שלגמרי לא הספיק לנו מהם וקבענו טיול לשבת. כצפוי וכרצוי נבחר מסלול גריאטרי במיוחד - גשר צף על גדות אגם וושינגטון שבסיומו מיקום אידיאלי לפיקניק. חייבים לאכול משהו אחרי 20 דקות הליכה, לא?
אורי לא מבין למה לא יושבים כבר לאכול... שתי הדיוות בהפוגה ממשחקי הכוחות תמונת פרופיל לינון באדיבות דני ולסיום, מקבץ תמונות מנוחה (מדהים שרוב התמונות שלי הן של אוכל או מנוחה... אין עדויות אפילו ל-20 דקות הליכה שלנו)
תגובה 1:
כולי קנאה.... (תשאלי על מה ?) - על זה שביולי אפשר ללבוש סווטצ'רט בסיאטל בלי להפוך לבריכה אנושית :-)
הוסף רשומת תגובה