סנטה קרוז

אחד השינויים הגדולים בחיים שלנו השנה לעומת שנה שעברה הוא שאנחנו מצליחים לגנוב את דני מהלימודים בסופי שבוע. וכך יצא שהשבת נסענו לסנטה קרוז יחד עם משפחת אורגד. בזכרון הקולקטיבי של כולנו שעוצב אי שם בשנות השמונים, סנטה קרוז התחברה מיד לגולשים (במלעיל כמובן), ים, חופים וחתיכות. ובכן... זה מה שלעיתים עצוב בזכרונות, ובעיקר קולקטיבים - עדיף להם להישאר זכרונות.

לא שסנטה קרוז לא יפה, ולא שאין שם חוף לתפארת, ולונה פארק על הים (כניסה בחינם ומשלמים על המתקנים. סטארט אפ!) וראינו אפילו מצילה אחת סטייל משמר המפרץ רצה על החוף - אבל שנות השמונים זה לא.

לא ממש ניצלנו את הלונה פארק שהמה אנשים בטירוף ויותר התרכזנו ברביצה/חפירה על החול החמים ליד המים הקפואים. היה כיף :-)

מיה בעבודת החפירות (הפעם באופן פיסי ;-))

"הזקן והים"...
מבט לא נורא מוצלח לעבר הלונה פארק שממוקם ממש על קו החוף. רעיון מגניב ביותר

לא יכולתי להתאפק!!!

אורי היה הכי מבסוט מכל המצב וגם היחיד שלא נרתע להתרטב במים הקפואים. ביליתי זמן ארוך איתו בלרוץ פנימה והחוצה מהמים ונהניתי כל כך לשמוע אותו נקרע מצחוק כל פעם. מקווה שהאושר שלו מצליח לעבור בתמונות