פנינים

בנסיעה לסנטה קרוז, מיה מהרהרת -

מיה: תגידו, אחרי שבן אדם מת, אם מזמינים רופא הוא יכול לראות לו את הלב?

אנחנו (מנסים להבין לאן זה הולך): כן

מיה: הוא יכול ממש להוציא לבן אדם את הלב ולחתוך אותו?

אנחנו (מתחילים להיות מודאגים): כן

מיה: אז הרופא יכול להסתכל בתוך הלב ולראות את מי הבן אדם אהב, נכון?

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בנסיעה על האופניים בווילג', מחלקים שנות טובות לחברים.

אני: מיה, את יודעת, למרות שאת מעדיפה בדרך כלל ללכת עם קוקיות, מאוד מאוד יפה לך קוקו

מיה: תודה. אבל אני עדיין מעדיפה קוקיות.

אני: למה?

מיה: כי ככה אני מבלבלת את הכינים - הן אף פעם לא יכולות לדעת איפה הן. (עושה חיקויים) 'הי, אפה אני? על הקוקו הזה?' 'לא, זה הקוקו השני'... וככה, מרוב שהן מבולבלות הן לא מציקות לי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

והנה אורי - גם הוא במעשים ופחות בדיבורים (בינתיים) - שוטף כלים עם אבא.

מה, זו לא פנינה רצינית ביותר?!