נובמבר הגיע וכבר כמעט ונגמר, ואיתו הגיע חג ההודיה (Thanksgiving). לא חשבנו לציין את היום הזה באופן מיוחד אלא שאז הגיעה יוזמה מצד משפחת ארנולד יקירינו, ובשיתוף עם האורגדים והנועמים נולדה לה ארוחת חג.מי אנחנו שנגיד לא לארוחת חג?!?...
ההכנות המורכבות רוכזו תחת השם המצוין "מבצע קוקוריקו" (זכויות שמורות ליפעת), נבנה תפריט, חולקו תפקידים ומשימות, פורסמו לוחות זמנים ואפילו התרנגול ניצוד (ותודה לג'ו).
אני הייתי אחראית על כמה מנות ובאופן זדוני ביותר הוצמדה לי גם משימת התוכנית האומנותית. כך יצא, שקצת אחרי ההתכנסות וצילומי פורטרט לציפור (התאזרו בסבלנות), שיחקנו את משחק הדבק את הנוצות (שם זמני) -
סבתא לאה (יבוא אישי של הארנולדים) היתה אחראית על הציפור וטיפלה בו בנאמנות עד סופו המר
דני המחבל תוקף ציפור מתה (הסברים על הלוק בפוסט נפרד)

וזה, למרבית הזוועה, תחליף טופו להודו המסורתי לטובת הצמחונים שבינינו
שולחן החג

ילדים מורעבים

היה טעים נעים ומצחיק! בהחלט יש על מה להודות...
תגובה 1:
על זה אמר המשורר "למי תודה למי ברכה..."
הוסף רשומת תגובה