טאהו - חלק ב

את היום השלישי, ולמעשה האחרון שלנו בטאהו, החלטנו לתכנן היטב מבעוד מועד, כדי לא לפספס שום דבר אבל... הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. גם הפעם התעכבנו קלות עם ארוחת בוקר וגם היינו צריכים לארוז את עצמנו לגמרי ובקיצור - בואו נאמר שלא יצאנו ממש מוקדם. אבל - היה לנו יעד, וזה כבר טוב.

נסענו לאתר שכבר אינני זוכרת את שמו (ביטוי נרדף לשקרכלשהו) ממש קרוב לעיר בתקווה לעשות שם cross country. לא זוכרת מה היה, אבל יודעת בוודאות שהיה מזג אוויר די מסריח ומפה לשם ועד שמצאנו מישהו שיכול לענות לנו על שאלות בסיסיות (זה מדהים וגם די גורף פה, איך כל אחד הוא מומחה בתחומו אבל אין לו מושג מה עושה הבן אדם שיושב לידו. 20 שנה הם יכולים לעבוד באותו אתר סקי אידיוטי, והבחור של שיעורי הסקי לא יודע דבר וחצי דבר על ה cross ולהיפך. מעצבן!) החלטנו לוותר וללכת על משהו יותר עממי - tubing.

איזה כיף היה!!!!!!!!!!!!!!!

והנה פעולות יזומות בהמתנה ("בואו נבנה איש שלג" וגם "בואו נעביר את ערימת השלג הזו מפה לשם ובחזרה")

הרעיון ב tubing הוא גאוני למארגנים, ופראייר מי שלא עושה מזה ביזנס. מעט מאוד השקעה ורווחים מטורפים. כל מה שאתה צריך זה שלג, כמה אבובים ועליה. שניים מתוך השלושה הם ממש לא בעיה גם בארץ הקודש...

חדי העין יכולים להבחין בסבא אהוד ואורי קורעים את השלג על האבוב

אתם מבינים כמה זה גאוני?! אפילו לא השקיעו באיזו מעלית או מסוע! הפראיירים גם סוחבים את האבובים למעלה!!!
It's A Bird... It's A Plane... It's A Yeti

ובאמריקה, כמו באמריקה, אפילו לא השלג ומזג האוויר הסגרירי לא יפריעו להצגה להימשך, וכך הופיע לפתע Polar Bear (ובקיצור - הבחור שעלה במספרי מוות להתלבש בתחפושת האידיוטית והקפואה). לא הייתי מקדישה לגימיק הזה אפילו לא אזכור אלמלא הוא הפך לאטרקציה רצינית ביותר בקרב יעלי ואורי. ולא ילדים כמו אורי ויעלי יתנו להערצה שלהם להישאר סמויה. הם לא הפסיקו לחתור למגע עם הבחור הנחמד (?) ויעלי אף הגדילה לעשות וגלשה על ברכיו של הממזר במורד ההר.

וזהו. נגמר היום...

תמונה משפחתית אחרונה לסיכום ונסיעה קצרה וממצה הביתה (עם סשן צילומים מרהיב :-))