יום שני בעיר המלאכים

בבוקר היום השני בלוס אנג'לס התחלנו עם הכנה נפשית לגשם שיגיע ועם תוכניות שקוטלגו תחת plan B.

יעלי ואורי, שני הלקוחות הנאמנים של סטארבקס פותחים את הבוקר -

תודות למירב וגלעד שהיו בלוס אנג'לס בזמן של סערה רצינית במיוחד היינו מצוידים בהמלצות לבילויי גשם כשבראש טבלת ההמלצות - תערוכה שנקראת Noah's Ark במוזיאון היהודי.

עכשיו, אני יודעת שזה אולי לא נשמע מי יודע מה אטרקטיבי אבל א. אנחנו מאוד סומכים על מירב וגלעד וב. לא היו דברים הרבה יותר מדי טובים אחרים לעשות, וככה מצאנו את עצמנו שם.

תשמעו - אין דברים כאלו!!!!!

תערוכה מדהימה! לא תערוכה במובן הפרונטלי כמובן, אלא אינטראקטיבי כמו שאינטראקטיבי צריך להיות. החל מהקדמה שנותנת מדריכה מקסימה שמחברת את הילדים (והמבוגרים!) לסיפור המבול בלי לגלוש לדת או לפחד או לעונש. להיפך. מספרת על זה שלכל דת ולכל תרבות יש סיפור של מבול כי זו הזדמנות להראות שיתופי פעולה, והזדמנות שניה, ועזרה הדדית.

ממשיכים לראות פסלים מדהימים של חיות שעשויים מחפצים ועצמים שונים שאינם קשורים לכלום והתחנה הבאה - שלל אביזרים ומכשירים שאפשר לסמלץ איתם מבול - רוח ומים וברקים ורעמים. אבל דברים מדהימים שלא ברור איך חשבו על זה בכלל.

ההמשך הוא הבפנוכו של תיבת נח - ממגורות מזון, מעליות לחיות, הכל עשוי לפרטי פרטים מחומרים לא קונבנציונלים... אין לי מילים. יצאנו מעורנו - כולנו.

תמונה באדיבות האתר של המוזיאון. לא ממחיש בגרוש, אבל זה מה יש

אני התחברתי במיוחד למוטו של יוזם/הוגה התערוכה - Noah's Ark teaches us that second chances are possible. יפה, לא?

בתחנה האחרונה של התערוכה, התיבה הגיעה ליבשה. בחיבור ישיר למציאות, הילדים ישבו וציירו ברכות וכרטיסים שנשלחו על ידי המוזיאון לילדים בחטיבת ביניים ביפן. כמובן שכל ההסברים המלווים מחברים אותנו שוב לסיפור המבול. אולי זו רק אני - אבל התרגשתי שם עד דמעות

מלאי חוויות והתרגשויות, המשכנו לארוחת צהריים. זה היה קרב אבוד (במיוחד מאחר ואף אחד לא נלחם...) ומצאנו את עצמו שוב במסעדת חיפה. לא היה מצב שנוותר על כל הטעים טעים הזה.


הפעם גם הצטיידנו בקוטג'ים ופיתות מהגלאט מרט ממול ואת הערב סיימנו במלון, מתחבאים מהגשם, ואוכלים סנדוויצ'ים ישראלים :-)