יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

מאז ימי מבשוב...

בבוקר בהיר אחד (או שמא היה זה אחר צהריים מעונן?), חשקה יעלי בשינוי, וללא כחל ושרק ובוודאי ללא התייעצות - גזרה את ציציות ראשה.
כך סתם, ללא סדר מסוים.
ראתה כי טוב - המשיכה לפוני של אחיה הצעיר. שם תודה לאל, היא הפסיקה את מסע הגזם.
בהתחלה חשבנו שנצליח לחיות עם התסרוקת המדורגת חלקית שנכפתה עלינו, אבל אחרי כמה ימים ומפחי נפש קלים, החלטנו לקחת את הילדה לספר מקצועי כדי שינסה לתקן את המעוות.
ובכן, מספרות ילדים באמריקה הן נושא שראוי להקדיש לו פוסט שלם אם לא יותר. מדובר ב(עוד)מסחטת כסף משומנת היטב שבה הכל כל כך לא בפרופורציות, שאני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל.
כמובן שצריך לקבוע תור מראש, העיצוב של המספרות מזכיר יותר את דיסנילנד מאשר מספרות, הילדות מקבלות סרט/סוכריה על מקל/נצנצים בשיער ולסיום סיומת - תסרוקת מהודרת. חוויה, להורים ולילדים.


יעלי לפני


מתכוננים

תוך כדי, בפוזה נשית אופיינית במספרה

כמעט הסוף - רגועה מול הסרט ועם סוכרית שוחד

תסרוקת בהתהוות

זהו. שתי צמות מתוחכמות וילדה אחת מבסוטית



2 תגובות:

אנה חיימוב אמר/ה...

דווקא נראה די מגניב מה שהיא עשתה לעצמוה. אני אומרת לך, לילדה יש כישרון! היא יודעת גם לעשות גבות?

אהוד אמר/ה...

מבשוב - מוסד תיספורת אמיתי ברחוב עזה בירושליים. שם נהגנו להסתפר באדיקות גם ואולי במיוחד בזכות עיתוני העולם הזה שעמוד האמצע שלהם הזכיר (בשחור לבן ובצניעות של שנות השישים) את עמודי האמצע של הפליי בוי.
עם הזמן "מבשוב" הפך למונח משפחתי במיוחד כיוון שחברתי אז, אישתי היום לא אהבה את התספורת שלי.

סבא אהוד