את חג ה Thanksgiving השנה חגגנו בחיקה החם של משפחת רז, יחד עם זוג חברים שלהם (שגם אותם אנחנו מוכנים בשמחה לגנוב... והמבין יבין) שהגיעו מלוס אנג'לס הרחוקה.
דורון, החבר, שהוא אמריקאי אמיתי, נשבע לקרן שאפשר להכין הודו טעים אם רק מתאמצים, ומכיוון שמיה ממש ביקשה ארוחה אמריקאית מסורתית, התפריט הורכב הכי קרוב שאפשר לדבר האמיתי (בכל זאת, יש דברים שאי אפשר להעלות על הדעת כמו פירה תפוחי אדמה עם מרשמלו או משהו כזה).
אז מה היה לנו?
המון תרנגול הודו (וגם עוף רגיל ליתר בטחון), בטטות מקורמלות, דלעת בתנור, קלחי תירס, אורז מעולה וקיגל אשכנזי (מה זה קשור???? לא יודעת אבל היה טעים!). ממש ארוחת חלוצים.
התרנגול לפני, משוח בהמון שום ועוד קצת שום
התרנגול לפני, משוח בהמון שום ועוד קצת שום
ידי המנתח המיומנות של דורון (באמת מנתח ובאמת מיומנות. אמריקאי אמרתי לכם) טיפלו ב bird במסירות בערך כל 15 שעה במשך כ-3 שעות.
והנה קצת מכל השאר -
וכמובן - כוכב הערב - במצב צבירה שחום ועסיסי
היה מאוד חמים מאוד טעים ומאוד נעים וממש אי אפשר להאשים אותנו שבשלב מסוים נמנמנו כולנו בסלון (ממתי נהיינו ההורים שלנו?!) בעוד הילדים מתרוצצים מסביב ומחפשים תענוגות...
אחת קטנה לזכר ימים עברו
אחרי שסוף סוף הסכמנו ללכת והגענו הביתה, שיחקנו בבית את המשחק שיעלי ואני הכנו מבעוד מועד - "הדבק את הנוצות" (כבר לא שם זמני) - הפעם לא צילמתי בזמן אמת אבל ההוכחות עדיין תלויות על הקיר
מישהו אמר אתמול שבבשר של ההודו יש איזה חומר שגורם לעייפות כמו אחרי חמין. אני משוכנעת שזה נכון כי אחרת אי אפשר להסביר את העובדה שכולנו, מקטן ועד זקן, ישנו אתמול 13 שעות בממוצע...
חג שמח!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה