אני רוצה להיות היא -
מדובר בגב' מרי קתרין בירגנאו, שמחזיקה (לעניות דעתי) בתפקיד נחשק ביותר - אשתו של נשיא אוניברסיטת ברקלי. גם לפני שהיא היתה אשתו של נשיא אוניברסיטת ברקלי, היה לה לא רע. סתם בתור אשתו של, היא נדדה בכל העולם (קנדה, אנגליה, דנמרק ושלל מקומות מגניבים בארה"ב), גידלה ילדים בשמחה, פגשה אנשים מעניינים ועשתה לביתה ולעצמה.
בחמש השנים האחרונות בתור אשתו של נשיא אוניברסיטת ברקלי היא גרה בבית מ-ד-ה-י-ם בלב הקמפוס, ומארחת. מה זאת אומרת? זה בדיוק מה שזה. הבית הוא בית בן 100 שנה (שעבר כמובן אי אילו שיפוצים לאורך השנים) בסגנון רנסנס איטלקי. בקומה התחתונה מספר חדרי ענק המשמשים לאירוח אישים בעלי שם (מי יותר ומי פחות) ובקומה העליונה, שהיא הרבה יותר מודרנית, גרים הגברת ובעלה.
ואיך אני יודעת את כל זה ומה זה קשור אלי בכלל? אז ככה. כל שנה מארחת הגב' מרי קתרין בירגנאו נשות סטודנטים בינ"ל לתה ומאפה ובתור מישהי שעונה להגדרה הזו קיבלתי גם אני הזמנה. מכיוון שישראלים נוספים במחזור שלנו אין, הלכתי יחד עם ליזון הצרפתיה למפגש.
פגשנו שלל נשים מכל העולם כמעט, וכשכל אחת הציגה את עצמה בשניים-שלושה משפטים הבנתי שוב כמה מדהים המקום הזה שאנחנו נמצאים בו ובאמת איזה מפגש נדיר של אנשים מעניינים מכל העולם מתאפשר כאן. היו בנות מסין, נורווגיה, אוגנדה, פינלנד, צרפת, גרמניה, צ'ילה, תורכיה, בלגיה, יפן, קוריאה, קנדה ואירלנד.
ליזון ואני, שדפקנו איחור אופנתי, הגענו בדיוק לסבב ההיכרות, ונשארנו גם לשמוע את סיפור חייה מעורר הקנאה של הגברת הנדונה ומיד אחרי, העמסנו פירות ומאפים מהשולחן המלא כל טוב ורצנו לאוטו לפני שגוררים לנו אותו (שוב!) כי לא שמנו מספיק כסף...
חלק מהמעגל -
הגב' בירגנאו בפעולה -
שולחן עמוס כל טוב -
מראה מהחלון - (נורא מעצבן מה שהלך שם. כבר הודיתי שאני לא מסוגלת לפרגן לאנשים שגרים במקומות כל כך יפים)
אז זהו. כשיצאנו, בעודנו ממהרות לאוטו ניהלנו את הדיאלוג הבא -
ליזון: רגע, אז מה היא? מה היא בעצם למדה? או מה היא עושה בחיים?
אני: כלום. זה כל הקטע. היא פשוט התחתנה עם הבן אדם הנכון
ליזון (באנחה): טוב, מאוחר מדי בשבילנו...
כאמור - זה מה שאני רוצה להיות כשאהיה גדולה!
תגובה 1:
סליחה שאני מתערב, כן, לאן בדיוק את חושבת שאני מוביל אותך אם לא לשם, בדיוק!!!
הוסף רשומת תגובה