יום רביעי, 3 בפברואר 2010

things to remember

תקציר מנהלים ליום השביעי:
מסלול: פארק עד ל Bakersfield

מיילים לנוסע המתמיד: הרבה
משך משוער בשעות: כל היום + נסיעה נטו של 4 שעות
מד העצבים: עולה ויורד בהדרגה

ולפרטים בהרחבה:

ביום הזה הספקנו לעשות כמה דברים מיוחדים -
  • עשינו טיול פרידה ממקום שכנראה כבר לא נהיה בו לעולם
  • ביקרנו במקום מפורסם מבלי לדעת שמתרחשת בו היסטוריה ישראלית
  • הגשמנו חלום קטן

אז את הבוקר התחלנו בפרידה מהפארק ונסענו לראות את גן הקקטוסים המפורסם שלו (מפורסם בעיקר כי בן של חברים שלנו שיפד את ידו על קקטוס כזה ומאז גן הקקטוסים נראה לנו בדמיוננו הרבה יותר ממה שהוא).

עוד ועוד קקטוסים...

ילדה בגובה קקטוס? קקטוס בגובה ילדה?


משלב זה למעשה התחלנו את המסע חזרה. בקו אוירי וללא ילדים, עמדו לפנינו כ-8 שעות נסיעה, שאותן החלטנו לפצל על יומיים. היומיים האלו אם כך הם לא ממש טיול, ויותר נסיעה אבל מאוד השתדלנו לעשות אותם כיפים כמה שאפשר.
מהפארק המשכנו לכיוון Palm Springs. אני מניחה שלכולם השם הזה מצלצל מוכר אבל אתם לא ממש בטוחים למה. זה היה המקרה שלנו בדיוק. אני קראתי קצת באינטרנט והודעתי לדני שהמקום מפורסם מכיוון שהוא עיירת נופש למפורסמים שונים. אבל...טעיתי ובגדול. כלומר - אכן מדובר בעיירת נופש למפורסמים אבל לא מכאן פרסומה הגדול, וזה המחדל במודיעין. לא מבינה איך שנים כה רבות של צפיה אדוקה בגיא פינס לא השתלמו לי ברגע האמת כשנדרשתי לזכור שמדובר בעיר בה מתקיים כל שנה פסטיבל הסרטים הבינלאומי. שערוריה.
בדיעבד, מסתבר שהפסטיבל התקיים בעיר בדיוק בזמן בו היינו בה, ולא רק זה - גם סרט ישראלי זכה לכבוד ולפרס "סרט הביכורים הטוב".
אנחנו נהנו לראות את שדות שבשבות הרוח העצומים שבכניסה לעיר שמספקים אנרגיה לעיר כולה וגם לעוד כמה עיירות באזור. לא יאומן כמה טוב אפשר לעשות אם רק רוצים...

(זה רק חלק כל כך קטן מאלפי השבשבות שהיו שם. זה באמת לא יאומן)

וחוץ מזה בילינו את רוב היום בגן משחקים מקסים בעיר ולקראת ערב יצאנו לדרך.

לתמונה הזו אני קוראת - "אשר יגורתי בא לי". אחד הפחדים הראשונים של דני ששמע שיש לנו בן בדרך היה קשור לזה בדיוק. "הוא בטח ירצה שאני אשחק איתו כדורגל"... והנה, קצת פחות משנתיים אחרי - הם משחקים כדורגל :-)
כל הילדים על הנדנדות שלי!!!


אחרי לא מעט מיילים בכבישים, כשמד העצבים התחיל לעלות בקצב מסחרר, הבנו שצריך לעצור. התלבטנו בין הרבה יציאות מהכביש, ולא היינו בטוחים איפה כדאי (עוד המבורגר אחד ואבדנו!) ומפה לשם, בשניה האחרונה דני חתך באיזה מחלף ויצאנו... הישר לזרועות CHUCK E CHEESE. עכשיו, על המקום הזה, אנחנו שומעים מאיתי וקרן כבר שנה וחצי וכמו משה בהר נבו - לא הצלחנו לממש. והנה, סוף סוף, בלי להתכוון - הגענו. מדובר בסך הכל בספק משחקייה ספק פיצריה (למה ספק? כי זה לא ממש זה ולא ממש זה) שהיתה בדיוק, אבל בדיוק כל מה שהיינו צריכים אחרי שעתיים וחצי באוטו ולפני עוד שעתיים באוטו.

צ'אקי ונערתו:

אחרי זה, ואחרי מקלחת צרפתית בשירותים, כבר כולם ישנו יופי עד התחנה הבאה - Bakersfield

אין תגובות: