ולכן מאוד שמחתי (והופתעתי) שקיבלתי הזמנה למסיבת קרפים צרפתית (כך במקור) שארגנה אצלה בבית ליזון (בצרפתית זה נשמע יותר טוב. תנסו להגיד את זה, ובלי ה-ן' הסופית. נכון שזה נשמע יופי?). לא ידעתי יותר מדי על מה ולמה רק שהילדים התבקשו להגיע מחופשים.
מתוך נסיון אמיתי לתקשר עם מבוגרים בני גילי ולא להתמודד עם אורי שנמצא על הידיים ומשאיר עלי כתמי במבה תמידיים ו/או מתרוצץ מסביב כשיכור ומהווה סכנה לעצמו ולסביבה, החלטתי לנסות בלעדיו. בזכות אמא שלי שהסכימה להפסיד קרפ או שניים צלחה המשימה בידי ויצאתי לדרך (מי ישמע. שני בתים וחצי לידינו) עם מיה ויעלי.
(אין עוד תמונות. במפגש עצמו היה לי משום מה קצת לא נעים לצלם)אז מה היה לנו? חבורת נשים והמון ילדים, רובם צרפתים אבל היו גם מסינגפור וספרד ועוד משהו מלוכסן, במפגש נחמד שהכיבוד העיקרי והיחיד הוא קרפ (עם שוקולד, דבש, חמאה, נוטלה. מה שתגידו). הסיבה? המרדי גרא שהוא מסתבר חג נוצרי והיום האחרון לפני 40 יום ההתנזרות מבשר לפני הפסחא. ניחא. כל יום שמאפשר אכילת קרפים כאילו אין מחר הופך מבחינתי לחג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה