יום שלישי, 25 במאי 2010

איך נפלנו על הצלחת

כבר לשדה התעופה, אבא שלי, שיודע את נפשי הבהמית, הביא לי 2 גביעי קוטג' שחוסלו על ידי ועל ידי הבנות בכפית, עוד לפני שהתחברנו לכביש החוף.
וכאילו לא די בזה, הגענו היישר לארוחת שבועות.
עכשיו, מי שמכיר אותי יודע שזה החג האהוב עלי ומי שמכיר את אמא שלי, יודע שלא בכדי. אין על שולחן שבועות אצל אמא שלי!!! פשוט אין.
אז תמונות של השולחן אמנם אין לי, אבל יש כמה תמונות חגיגיות של הילדים (רואים שהם בג'ט לג?) והמשפחה המורחבת






הקולאז' הבא באדיבות יעלי הצלמת:


תגובה 1:

רט אמר/ה...

חג שמייח
איזה כיף שאתם פה :-)