דני מנסה במשך שעה ארוכה לגרום לילדים להפסיק עם הקונצים וללכת סוף סוף לישון. הוא נכנס לחדר שלהם בפעם ה 1000 אולי, ומשגר פנימה דברי אזהרה חמורים מלווים באיומים קלים.
כשהוא יוצא מהחדר הוא שומע את מיה אומרת ספק לעצמה ספק לקהל מאזיניה - "אני לא מבינה אותו... הוא כל כך כועס ודווקא עכשיו לפני יום כיפור... בימים הנוראים... לכעוס כל כך ולא לסלוח... אני ממש לא מבינה"
ומעניין לעניין באותו עניין* -
זה מה שחיכה לנו בחדר של הילדים, 10 דקות אחרי שיעלי התעוררה משנ"צ במצב רוח יצירתי במיוחד
* איך זה אותו עניין? פשוט כי כעסנו אבל גם ממש סלחנו...
גמר חתימה טובה, ולא על הקירות!
תגובה 1:
מיה - יש לה את זה.
יעלי - לא חסר לה.
אורי - לא מפגר אחריהן !
שמח!!!!!!!!!
כמר חתימה טובה ושנה נהדרת לכולכם
הוסף רשומת תגובה