סוף סוף, באמת טיפה מאוחר מדי (אחרי שהרגליים של יעלי יצאו מכל כיוון אפשרי באופני התינוקות שהיו לה) ואחרי שחברים טובים צחקו על ההצתה המאוחרת שלנו (עם כאלו חברים מי צריך אויבים...) - קנינו ליעלי אופניים.של גדולים, או כמו שהיא אומרת "אופניים רגילות". גלגלי עזר והכל.
יעלי, כמו יעלי, עלתה על האופניים ללא חשש ומורא, והתחילה לדווש במרץ כאילו כל חייה חיכתה לרגע הזה.
והנה הוכחות מהרכיבה הראשונה -
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה