הפארק הכי קרוב אלינו עם העצים המדוברים (שהגזעים שלהם הם לא הכי רחבים אבל הם בודאי הכי גבוהים) הוא Muir Woods. בדרך לפארק, בשכונה מהממת שנקראת mill valley, עצרנו בחריקת בלמים ליד גראז' סייל ססגוני ויצאנו משם שמחים וטובי לב עם כמה מציאות מצוינות (בריכה מפלסטיק בחינם, אופניים לאריאל בדולר) וגם פיל לבן נוסף שרצינו בלי סיבה כבר ממש הרבה זמן (trailer לאופניים, שהם כמובן בסיאטל). בקצב הזה, אני אצטרך להקדיש פוסט נפרד לכל הפילים הלבנים שאנחנו רוכשים על הדרך לטיולים.
לגבי הפארק - בשנה שעברה ביקרנו בו יחד עם ההורים שלי והיה מקסים. קפוא אבל מקסים. עכשיו היה מקסים וקר. השתפר...
אורי אימץ את איתמר
תצוגת עלי מייפל (דרך אגב, התבקשנו בנימוס להחזיר את כל העלים לפארק, ולמדנו שהם משמשים לתזונת האיילות ההרות שמסתובבות באיזור)
אורי אימץ את איתמר
תצוגת עלי מייפל (דרך אגב, התבקשנו בנימוס להחזיר את כל העלים לפארק, ולמדנו שהם משמשים לתזונת האיילות ההרות שמסתובבות באיזור)
תמונה קבוצתית שהושגה בעמל רב
דיאגו הקטן...
אפילו הצלחנו להצטרף להסבר מהריינג'רית התורנית שהיה פשוט מאלף.
המורה...
דיאגו הקטן...
אפילו הצלחנו להצטרף להסבר מהריינג'רית התורנית שהיה פשוט מאלף.
המורה...
אחרי שמיצינו את העצים, וגם החלטנו לאפשר למטיילים האחרים להנות מהטבע בלי קולות הרקע שעשו החיות הפרטיות שלנו, אכלנו צהריים והתחלנו לחזור הביתה. כדי לפצות על הגולדן גייט שהיה אפוף ערפל ברמות שאין לתאר ועל פקקי ענק שהשתרכו בכל סן פרנסיסקו בגלל איזה אירוע אנונימי, עצרנו לגלידה ב cold stone
על אף התקווה שהיתה לנו שהצלחנו לעייף מספיק את הילדים שירדמו מהר - התבדינו כמובן, והשינה המשותפת הזרימה כמויות אדרנלין לא ברורות לכולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה