הגענו לגיל שכבר אי אפשר בלי... מתכננים, חושבים, מחליפים תוכניות, מתווכחים, עוד קצת מתווכחים, מזמינים, משנים, קובעים, מחליפים... לא קל להיות אמא לילדה דעתנית ומיוחדת כמו מיה.
לקצר סיפור של חודשיים - הזמנו מקום באחד הפארקים כאן (נראה למישהו שאני אזמין אלי הביתה עדר ילדות שילכלכו את השטיחים היותר מדי בהירים שלי??? אין מצב ) ושלחנו הזמנות לבנות הכיתה בלבד (+ ינון שהוא משפוחה +אח של אחת הילדות ההודיות. גם הוא משפוחה, רק לא שלנו). אז סגרנו את המוזמנים והמקום.
סאגת ה "מה נעשה ביום ההולדת" נמשכה מעל ומעבר לכוחותי, עד שהלאמתי ממיה את זכות ההחלטה והבטחתי לה ש"אל תדאגי, אני אארגן לך יום הולדת מעולה".
איזו טעות. איזה לחץ!!! מרוב התרגשות/חרדה, וכי זו אני, נכנסתי לפרוייקטים בלתי אפשריים - בניית מתקן קאפ קייק במו ידי (הדבר הנכון - לקנות אחד made in china ), אפיית וזיגוג 5000 קאפ קייקס, שיעמדו על המתקן, אלא מה (הדבר הנכון - לקנות מוכנים ב $10), הכנת שקיות הפתעה אישיות ושמיות לכל הילדים (הדבר הנכון - לא לעשות את זה. ממילא דני יחלק אותן אח"כ רנדומלית כי הוא לא שם לב לשמות!!!!) ועוד ועוד.
ממצא מספר 1 + 2 (אבל תודו שזה מהמם!!!):
והעוגה שהכנתי לתפארת מדינת ישראל (זה דווקא לא היה הרבה עבודה):
לגבי התוכן - הלכנו על משהו... אישי. לא קוסם/ליצנית/חשפן. היו משחקים לרוב, משחק תן קו שהיה מצוין, חפש את המטמון בחוץ (בניגוד לכל התחזיות השמש האירה לנו פנים במיוחד), פיצות, עוגה, ממתקים, מזרקת שוקולד ויאללה - הביתה.
מיה, מיכאלה והאח של ההודית (אלא מה?) הולכים על פחיות
מעבירים תפוז מרגל לרגל
קרן מככבת ב pin the heart או משהו כזה
ומשחק תן קו איכותי
שלב העוגה
מזל טוב מיה!!!!!
ולסיום - המצלמה המשוטטת קלטה גם ילד אחד, חמוווווד ועייף שהחליט להתחזק באמצעים מלאכותיים -
תגובה 1:
ואו, איזה כיף למאיה. בא לי גם להיות בת 8 בארץ האפשרויות הגדולות... :)
אז מה זה המקום הזה שהזמנתם? זה לא נראה כמו פארק בתמונות..?!?
הוסף רשומת תגובה