International Consumption Function

מן הידועות היא שבכל שנה, בערך התקופה הזו, מתקיים ה International Consumption Function ב HAAS. כמו שאני אוהבת מדובר באירוע של אוכל - כל מדינה אחראית על שולחן שבו היא מציגה ממיטב המאכלים המסורתיים, ולמעשה הזדמנות נפלאה לאכול אוכל בינלאומי.

אנחנו הישראלים התלבטנו השנה (ואומרים לי שההתלבטות חוזרת על עצמה בערך כל שנה) בין הפלאפל המסורתי לבין מאכלי מזרח אירופה (מישהו אמר רגל קרושה וקרעפלך?) לבין קוסקוס מרוקאי. כשחושבים על זה, אף אחד מהמאכלים האלו הוא לא באמת ישראלי אבל לא ממש הצלחנו לחשוב על אלטרנטיבה הולמת. אחרי דין ודברים שכלל התחשבות בתקציב המצומצם, כמות העבודה, פרזנטציה ומקוריות - הוחלט ללכת באופן מפתיע ביותר - על הפלאפל.

וכך בשישי בצהריים התייצב אצלנו כוח החלוץ של חיתוך הסלט הערבי (בסטנדרטים מוקפדים במיוחד של מורן) + תגבורת היישר מארץ הקודש בדמות נועה שעשתה אצלנו את הסיפתח לביזנס טריפ מאינטל, ואחרי כשעה או קצת פחות כבר היו לנו 3 קערות עצומות של סלט.

צוות החיתוך בפעולה:

השלב הבא היה לכבוש שולחן במקום טוב (מהו מקום טוב? ליד השולחן האיטלקי ואז אפשר לנשנש אוכל איכותי כל הערב), לקשט בקצת דגלים ושטויות ולהכין את קעריות החומוס-פלאפל-פיתה-סלט המסורתיות.

שאולי וענת על השולחן עשו שמח (כולל מוזיקה של הגבעתרון להעלאת המורל) ואנחנו כל השאר הסתובבנו לנו בבגדי הכחול לבן שלנו בין הדוכנים ואכלנו עד דלא ידע.

בנות השולחן (ומיה מנשנשת מהצד. היא בכלל חשבה שמדובר בתחרות והכריזה שברור שניצחנו):



באופן אישי, וקצת הפתיע אותי, האוכל שלי היה הכי טעים היה דווקא הצרפתי - הפציצו שם בקינוחים שחבל על הזמן ולא השאירו מקום לתחרות בכלל. לצערי אין לי תמונות של האירוע כולו אבל אצל דנה בבלוג יש מדגם מייצג.